The sky fell a long time ago השמיים נפלו מזמן – סקייפול

Let’s get the obvious out of the way.

Yeah, I did enjoy the movie. No, I won’t see it again.

Unlike books, some movies are worth seeing only once. The added value of observing with prior knowledge goes amiss in this case. Skyfall is too depressing to re watch but light enough to recommend without prejudice. Go see it.

The movie feels like the closing installment. Bond is losing his physical attributes (he get’s shot at the opening scene), his gun misses (erectile dysfunction, anyone?), he blows up his paternal house estate (which was sold to an American! from Idaho!) and even get’s the Aston Martin DB5 blown up. The MI6 headquarters is hacked, penetrated, blown-up, driven underground, hacked again, breached. A governmental hearing is attacked and several underground trains (subway means something else in the UK) crash. It seemed that even Kate Middleton pregnancy would prove to be sired by terrorists. London bridge is falling down…

It would seem that the franchise has matured, the boyish charm has given way to middle age compromise. He can still shag a woman half his age, but it’s business  she’s the bad guys. Oh, and the bad guy makes a homosexual innuendo and Bond retorts, oh my.

But why bother with the new villain? we’ll take Javier Bardem (no country for old agents…) and die him blonde, enjoyed the pun? The problem with the world now is that arch-villains are so strong, so fearsome – you dare not make a movie against them, let alone a Bond. Britain is still reeling from the 7.7. bombs, it seems – and no one dares to blame HSBC.

The lack of gadgets made it more fun, it seems. but the anti-technology theme is ridiculous. A back lash is understandable, but don’t overdue it. And the women (Girls seems not appropriate anymore, good riddance) have no sparks with good old Craig. But they are still stunningly beautiful.

Oh, who am I kidding, I’m gonna see it again.

בואו נגמור עם המובן מאליו

כן נהניתי מהסרט, לא, אני לא אראה אותו שוב

 (שלא כמו ספרים, יש סרטים ששווה לראות רק פעם אחת. הערך המוסף של צפייה מיודעת קצת מפוספס במקרה דנן. סקייפול (לעזעזל, גורי לא יוצא לי מהראש

מדכא מכדי לצפות שנית אך קליל דיו להמלצה ללא דעות קדומות. לכו לראות

הסרט מרגיש כאילו הסדרה נגמרת. בונד מאבד מיכולותיו הפיזיות (הוא נורה בסצנת הפתיחה), האקדח שלו מחטיא (ויאגרה, מישהו?), הוא מפוצץ את אחוזת אבותיו (שנמכרה לאמריקנים! מאידהו!) ואפילו מביא את האוסטון מרטין דיבי חמש לכדי חורבן. מפקדת אמ-אי-שש נפרצת, נחדרת, ממוגרת, מוברחת מתחת לאדמה, נפרצת שוב, נבקעת. שימוע ממשלתי מותקף וכמה רכבות תחתיות מתרסקות. נראה שאפילו העובר של קייט מידלטון עוד יתברר שהוזרע על ידי טרוריסטים. גשר לונדון מתרסק, מיי פייר ליידי

הסדרה התבגרה לבסוף, הקסם הנעריהוחלף בפשרות גיל העמידה, הוא עדיין משגל נשים במחצית מגילו, אבל זה הביזנס, היא של הבחור הרע. והבחור הרע רומז על מגע הומוסקסואלי ובונד משיב לו, אוי לי

ולמה להתעסק עם רק חדש? נקח את חוואיר ברדם (ארץ קשוחה לסוכנים מזדקנים) ונצבע אותו בבלונד. הארכי פושעים של העולם היום הם כה חזקים וכה מפחידים – שאיש אינו מעיז להציג סרטים נגדם, בטח שלא בונד. בריטניה עדיין מזועזעת מהפצצות באוטובוסים  ובתחתית – ואף אחד לא תובע את הבנקים הגדולים

העדר הגאד’טים רק הפך את הסרט למהנה, כך נדמה. אבל הנימה האנטי טכנולוגית היא מגוחכת. תגובת הנגד מובנת, אך מוגזמת. והנשים (לא עוד נערות, וטוב שכך) לא עוד מתפרקות מול מגעו המסוקס של קרייג הזקן. אבל הן עדיין יפות עד להכאיב

על מי אני עובד, אני אראה אותו שוב

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s