The next round of the blues עוד מחזור של בעסה

My beloved,

I got it hard today, a wave of the blues. Got it a few hours into the work day, it was unbearable (well, nearly) at about 16:00, I dragged the day till 18:50 – could not make it to seven.
Got fired a few days ago. it was “mutual consent” kind of firing. I spared them the troubles of a lengthy useless process of “hearing” (obligatory by Israeli law) and the process of PIP (Penis Inside Pussy, or Palpable Indigestion Putout, Pissing Into Porridge or some other corporate meaningless acronym) which everyone knows is false.

I was not totally surprised, yet I did not expect it. I really hoped I’d leave them before they could. It’s like teen breakups, the first to drop, wins.

But today it hit me, so deep a depression that I felt it chocking me, a physical pain in the chest. I really don’t need it now, with the huge mortgage I have (the high payments for four years, but I’m now have two more till the numbers fall). Yet, it’s not mainly the money – it’s a personal thing. It happened again and I’m older now. Will I jump the gap this time?

We are the pigs, we are the swine, we are the stars of the firing line.

Last minute update: No sooner did I publish this, a barrage of ten “Iron Dome” launches boomed. Someone in the Gaza strip got cranky. Many others will die.

אהוביי

חטפתי את זה חזק, בעסה ב-ב’ רבתי. שעות ספורות לתוך יום העבודה, בסביבות ארבע אחה”צ זה כבר היה בלתי נסבל (כמעט), גררתי את היום עד לעשרה לשבע – לא הצלחתי להחזיק עד שבע.

פוטרתי לפני כמה ימים. פיטורים בסגנון “הסכמה הדדית”. חסכתי להם את הצרות שבהליך ה”שימוע” המחוייב בחוק או תהליך ה”שיפור המודרך” המחוייב בתרבות התאגידית שידוע לכל כשקר צבוע.

לא הייתי מופתע, אך לא ציפיתי לזה. קיוויתי לעזוב אותם לפני שיקדימו אותי. כמו פרידות של בני-עשרה, הראשון/ה שנפרד/ת, מנצח/ת.

אבל היום זה הכה בי, כה עמוק הדיכאון לכדי מחנק, לכדי כאב בחזה. אני לא צריך את זה עכשיו, כשמסלול המשכנתא הנוכחי הוא עצום לעוד שנתיים לפחות. אבל לא הכסף העיקר כאן – זה עניין אישי לגמרי. זה קרה שוב ואני מבוגר מדי. האקפוץ מעל המשוכה הזו?

שוב חזר אליי הבלוז

עדכון של הרגע האחרון: מיד עם פיבלוש הפוסט, מטח של עשרה כיפות ברזל. מישהו היה עצבני בעזה. רבים ימותו הלילה.

Advertisements